שם סיני:        HU LU BA  -  胡蘆巴

שם מדעי:      Trigonellafoenum-graecum

שם אנגלי:      Fenugreek

שם עברי:       גרגרנית יוונית.

עממי:             חִילְבָּה, חנדקוקא, פריקה, מחלובא, טילס.

 

 

 החילבה משתייכת בצמחי המרפא הסיניים לקבוצת מחזקי יאנג.     

 נכנסת לערוצי הכליות והכבד, טעמה מר ואיכותה חמה.הצמח מחמם את הכליות, לחוסר יאנג שעלול להוביל לחוסר יאנג בטחול, לכאב ולקור בבטן.                      

 מפזרת רוח לחות וקור, לקור בערוץ הכבד- כאבי צלעות, הרניה, כאבים בשק האשכים. מניעה דם באגן ולכן עוזרת בבעיות מחזור או על מנת להיפטר מהריון לא רצוי, עקב כך, יש להיזהר מאפקט זה.

החילבה היא צמח חד שנתי  Therophyte . צמח שכל מחזור חייו- פריחה, ניסיון התרבות ומוות - נפרשׂ על פני שנה אחת (צמחים חד-שנתיים מתחדשים מזרעים בלבד). מתת משפחת הפרפרניים, פרחי הצמח לבנים, הגבעולים זקופים ומעט שעירים, הזרעים צהובים ותרמיליהם מאורכים.

 

היסטוריה     

במקורותינו ישנו אזכור לצמח הגרגרנית עוד בימי חז"ל(שנת 538 לפנה"ס), ששימש כצמח מאכל וכן עדויות ממצרים העתיקה, מסין, מיוון ומרומא העתיקות-בעיקר למטרות רפואיות כגון; הגברת פוריות אצל גברים, הורדת חום וריפוי בעיות בכליות.

אסף הרופא בן ברכיהו, שחי במאה ה-6 וייחס את ספר הרפואות שחיבר למסורות מימי שם בן נח, טען שהצמח טוב לריפוי שיעול ומחלות ריאה שונות, לחימום כללי ואף לריפוי רעלים והכשות.

במאה ה-17, על-פי רפאל מלכי, שימשה הגרגרנית היוונית (תלתן),  מרכיב בסירופים שונים בהם נעשה שימוש בירושלים לריפוי חוליי מעיים. חיים ויטאל מתאר 'מחלובא' העשויה מגרעיני אבטיחים וסוכר לפתיחת סתימות בדרכי השתן, יתכן, בשל השם מחלובא, כי זרעי גרגרנית יוונית היוו מרכיב גם בתרופה זו.

קזויני - קוסמוגרף מוסלמי פרסי (1203-1283),  מצטט את אבן סינא - רופא, פילוסוף ומדען פרסי

(980-1037),  מדווח על השימוש במשחה המופקת מגרגרנית יוונית והדס מצויהמועילה לשיער, לפצעים, לחיזוק עור הפנים ולהסרת נמשים.

הרמב"ם, רבי משה בן מיימון (1138-1204), זרעי חילבה מבושלים בחלב מחזקים את מערכת העיכול וכן את מערכת העצבים, מעוררים תאוות מין, מחזקים אישה בהריונה(מה שסותר את התפקודים המוכרים לנו, יתכן כי מדובר בזן שונה של הצמח), וכן מקלים על ציריי לידה ומרבים חלב המיינקת. החילבה יעילה נגד מחלות לב. שתיית זרעי החילבה מצויינת לכאבי גרון ולפצעים בחלל הפה. חילבה טחונה העשוייה כממרח מיטיבה עם טחורים ועם פצעים נפוחים ומוגלתיים.

'מגיני יודפת' במרד הגדול (שנת 67 לספירה), על-פי יוסף בן מתיתיהו, עשו שימוש בתבשיל, על בסיס זרעי הגרגרנית היוונית, לפגוע בחיילים הרומים  שצעדו על גשרי עץ, בעת ניסיון כיבוש יודפת. החיילים החליקו ונפלו לתהום.

לי שי זן, רופא סיני, מחבר ה-("BencaoGangmu" (1518-1593 עובד על הכליה הימנית ועל שער האש, מחמם את הדאן- טיאן, טוב למצבים של חוסר ביאנג פרה נטאלי, ומצבי קור חבוי המונעים מהאנרגיה הקדומה לשוב לכליות.

הצמח טוב לטיפול במצבי חוסר וקור בכליות. בצירוף עם FUZI, חונק בדוב, הצמח יטפל במצבי חוסר בכליות עם התפשטות לבטן ולחזה. הצמח יטפל במצבי קושי במתן שתן על רקע סטגנציה בשלפוחית השתן. יטפלבבקע- הרניה, בריברי( מחלה מטאבולית כתוצאה מחוסר וויטמים B1).

 

 

רפואי

זרעי הגרגרנית היוונית מכילים אלקלואידים שונים ובעיקר טריגונלין (Trigolnelline). לטריגונלין טעם וריח ייחודיים, שהם המקור לריחו ולטעמו הייחודי של הצמח. כמו כן, מכיל הזרע ספונינים וסטרואידים בהם משתמשים לייצור תרופות, כמו גם פלבנואידים, שמנים ריחניים, חומצות אמינו חופשיות, ויטמינים (בעיקר A,B,C) ומינרלים כגון סידן וברזל.

 

כמו כן משמשים זרעי הגרגרנית היוונית -

לעידוד הפרשת החלב.

להורדת כולסטרול וטריגליצרידים.

לסיוע בהפחתת רמות הסוכר בדם ולשיפור הומיאוסטזיס של גלוקוז בדם.

מחקרים חדשים מצביעים על הגנה אפשרית במקרים של סרטן השד ומעי הגס.

 בקרב יוצאי יהדות תימן הדעה הרווחת היא, שהחילבה תורמת לניקוי הדם מרעלים, לחיזוק המערכת החיסונית ותורמת להורדת רמות הסוכר בדם ולהורדת לחץ דם גבוה.

 אכילת חילבה גורמת להפרשת ריח חריף מהגוף הן בשתן והן בזיעה וזאת מאמינים,ההוכחה להתנקות הגוף מחומרים לא רצויים.

 אצל הסובלים מסוכרת נהוג להשרות כל ערב גרגירי חילבה בכוס מים ולשתות את המים בבוקר על מנת לתרום לאיזון רמות הסוכר בגוף.

 

 

קונטרא אידיקציות: (מתי להימנע מלאכול חילבה)

אסור כאשר יש yin-xu.

יש להיזהר בהריון...

יש להמנע ממפגשים חברתיים לאחר אכילת חילבה,  עקב ריח חריף מאוד שהיא מפיצה,דרך בלוטות הזיעה.